taranaki
לפי התחזיות היה אמור להיות מזג אויר טוב עד שעות אחר הצהריים, אז יצאתי מפלמרסטון ב-6 בבוקר,
אחרי עצירות וארוחת בוקר הגעתי להר ב-10, הכל היה עננים, סעמק התחזיות, ישבתי באוטו וקראתי ספר וחיכיתי סיימתי את הספר ואז כבר וויתרי להיום, נסעתי להיט, והשתקעתי שם, פגשתי עוד 3 בנות שם ולמחרת עלינו על ההר. הטיפוס אכן היה מאתגר ולא סתם בעלי הבית אמרו "אם אתה מטפס על הטראנקי אתה יכול לטפס על כל הר בניו זילנד". ואגב, הוא רץ מרתונים, והיא רצה חצי מרתון והם סבא\תא רבא. במהלך הטיפוס היינו רוב הזמן בתוך ענן, אבל הפיסגה עצמה היה נקייה, את הנוף כיסו העננים, אבל פה ושם היו חורים של נוף, והעיקר שראינו את הטונגרירו מפה. הירידה למטה הייתה מהירה כי רוב הזמן פשוט החלקנו בדרדרת. את כיבוש הפסגה חגגנו עם בירות וסרט "מבצע סבתא".
תמונות - https://picasaweb.google.com/yanivb82/2011218Taranaki#
Tongariro
אחרי נסיעה לא קצרה ומאוד מרגיזה, הגעתי ל"עיר" הצמודה לפארק, 405 תושבים. אבל כמו ברוב החורים הנידחים ההוסלים הם המפנקים.בבוקר כיוונתי שעון ל-6 בבוקר כי קבעתי עם הבנות מהטרנקי (שירה,עדי ונגה) ב-7:30 בחניון של נקודת הסיום, קמתי ב-6:53 והשכנים שלי בחדר קמו לצעקות "fuck!".התארגנתי ב-10 דקות וטסתי לשם - בסופו של דבר איחרתי ב-3 דקות. אחרי ארוחת בוקר והזזת מכוניות התחלנו את דרכנו בטרק היומי הכי מפורסם, ולכן גם עמוס בניו זילנד. העומס היה כל כך מרגיז שבשלבים הראשונים היו שורות של אנשים והיינו צריכים לעקוף אנשים. העומס התדלדל בעלייה להר ששוב אני לא זוכר את השם המאורי שלו אבל הוא יידוע בשם "Mt doom",עלייה לא פשוטה, אבל אחרי הטרנקי זה כלום נוף מטורף מלמעלה וירידה כייפית על דרדרת. בדרך למטה נתקלתי בזוג, שלפי ההתנהגות, ראו בהמשך, אמריקאים. הזוג עלה בקושי רב בדרדרת, אמרתי להם בצורה הכי מנומסת שניתן שכדי להם לחתוך שמאלה לסלעים לטפס שם, כמו כולם, הבחור בעצבים נעמד צעק עלי "!we know! just counting", מסתבר שאני לא הראשון ולא האחרון שאמר לו את זה והחברה שלו פרצה בבכי - אני צופה להם עתיד זוהר יחד. המשך הטרק כלל בריכות ירוקות ואגם כחול - יפה ! וכמובן ריחות גופרית, סטייל חמת גדר.
תמונות - https://picasaweb.google.com/yanivb82/2011220TongariroCrossingTrack#
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה