יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

Mission Beach & Magnetic Island & Yongala Dive

Mission Beach
הגעתי לעיר, אם אפשר לקרוא לה ככה בצהריים, ההוסטל מאוד נקי, זה מה שיש לי להגיד עליו בעיקר,
המון עובדים שמה שהם עושים כל היום זה לנקות, את השירותים, את המטבח, את הסלון, או אולי אני פשוט התרגלתי לזוהמה שחייתי בה בקיירנס.
הלכתי לים בערב, בהחלט יש להם חופים לא רעים פה באוסטרליה.
ביום השני נסעתי לרפטינג בנהר פה, רמה 4 לטענתם, היה כיף !
בעיקר כי למדתי איך לחתור בביקור האחרון שלי בטורקיה מבלייך :).
היינו בסירה, אני, 2 בריטים, ועוד שתיים שחיות באיזשהו אי ליד אנגליה, לא ייחסתי לזה חשיבות, מפתיע שלא היו גרמנים.





תמונות - http://picasaweb.google.com/yanivb82/201010MissionBeach#

Magnetic Island
אם פעם קודמת הייתי מופתע שאין גרמנים, הפעם למגנטיק איילנד, הרגשתי שהייתי צריך להחתים דרכון כניסה לגרמניה,
חוץ ממני ועוד איזה שוודי אחד כל ההוסטל גרמנים, כשמדובר בכמה זה אחלה, הם מאוד נחמדים וכיף לדבר איתם כי האנגלית שלהם לא תמיד מזהירה,
בניגוד לאיכלוס המרכזי השני פה של תיירים - בריטים, שלפעמים גורמים לך להרגיש כמו אילג בשיחה.
אך הפעם,כל ההוסטל מדבר רק גרמנית והפעם היחידה שדיברו איתי עברית, תודה באמת, זה לוודא מאיפה אני כי הם התערבו על כך,
עדיין לא סיפרו לי מי זכה ובמה.
הגעתי לאי הזה בעיקר כי הוא היה ברשימה שלי, לסמן "וי" אלא מה, ולמסיבת "הירח המלא" המפורסמת של אוסטרליה,
קניתי כרטיס והלכתי להצטייד באוכל כי נמאס לי כבר מהשקית אורז שקניתי ושמסרבת להיגמר !
בערב של המסיבה ההוסטל התמלא באנשים, דוברי אנגלית לשם שינוי, לקראת המסיבה ישבנו גרמנים (כמובן), בריטית, זוג איריים, זוג שוודים, וישראלי ושתינו,
כולם שותים פה יין מקופסא - גועל נפש, רק אני מתעקש להיצמד לבירות, שאם הזמן הסיבולת שלי עולה (זה לא משהו טוב) המסיבה עצמה הייתה נחמדה,
המון אנשים, אווירה ממש טובה, אבל אותה מוסיקה מחורבנת...

תמונות - http://picasaweb.google.com/yanivb82/20101023MagneticIslandFullmoonParty#

Yongala Dive
שמעתי לא מעט על ספינה טרופה פה באזור ושהיא נחשבת לאחת הטובות בעולם, אז החלטתי לסטות קצת מהמסלול המקובל וללכת לראות במה מדובר,
בתחנה שירדתי היחידים שירדו היו שתי גרמניות, נו...למה ציפיתם והן באו לעשות פה בשדות.
העיר נראת כמו עיר של "רדנקים" עד כמה שאני יודע איך עיר כזו נראית, אבל זה הרושם הראשוני שקיבלתי.
הגעתי בסביבות 15 ואמרו לי שיאספו אותי ב16:40,ייבוש קל אבל לא נורא תודות לפלאי הטכנולוגיה.
ב-16:40 מתקשרים אלי ומודיעים לי שעוד מישהי צריכה להגיעה והאוטובוס שלה מתעכב ויאספו אותנו ב-18, ושהם לא יכולים לעשות את האיסוף הזה פעמיים, זונות !
ב-18 כמו שאמרו אכן הגיע האיסוף, סטלן שבקושי הצלחתי להבין את האנגלית שלו,
חיכינו עוד איזה חצי שעה עד שהבחורה התקשרה לסטלן מהפלאפון של הנהג, מסתבר שהאוטובוס לא עבר בעיר הנידחת הנ"ל, ושהיא בעיר 60 ק"מ משם,
מר סטלן צחק ואמר שלא נראה לו שנחכה לה ונסענו להוסטל, הוסטל באמת בן הטובים שהייתי בהם.
הצלילות עצמן היו מדהימות ! הספינה שקועה שם כבר 99 שנה, דבר שלא מפתיע במיוחד שהחברה שבנתה אותה בנתה גם את לא אחרת מ-הטיטאניק.
ראינו המון צבי ים, סטינגרים ענקיים, ולהקות עצומות של דגים, צלילה בהחלט אחת היפות שהייתי בה.
אפילו זכיתי להאכיל את הדגים באופן מעוכל חלקית, הקאתי את הנשמה למים בגלל מחלת ים.
ייבוש של כמה שעות טובות


יום רביעי, 20 באוקטובר 2010

cairns and around

בעקבות הזהרות רבות לקראת הקפדנות של חברת התעופה שטסתי איתה צפונה, רוקנתי לא מעט דברים מהתיק שלי לארגז והשארתי אצל שני,
שאח"כ יעבור לאיל ויחכה לי במלבורן, שוב...תודה שני ואיל !
הגעתי בפחדים לשדה ואחרי שראיתי שמחייבים אנשים על גרמים מעל למכסה הפחדים גברו...אך אל דאגה, היו לי עוד 2 ק"ג למקסימום...חבל, הייתי מעמיס עוד.
נחתנו ב-1:00, הכי כיף להגיע לעיר שאין לך מושג לגביה באמצע הלילה...הגעתי להוסטל והלכתי לישון.
בבוקר הבנתי לאין הגעתי, לאילת !
עיר שאין בה הרבה מה לעשות חוץ מללכת לים, סליחה, מתקן, אי אפשר להיכנס לים אז נכנסים למעין בריכה גדולה על החוף,


מלשתות - והאוסטרלים והתיירים פה יודעים לשתות.

ולצלול - שיצאתי לספארי של 3 ימים.
כשהגעתי מצאתי את עצמי בחבורה של אמריקאים,אירים,גרמנים וקנדים, כלומר ללא ישראלים, ובצורה מפתיע לא נתקלתי בישראלים מאז שעזבתי את מלבורן,
למרות שאני עדיין רואה שרידים, כגון ספרים בעברית בבהוסטל.
ביום הראשון הצלילה הראשונה הייתה צלילת הערכה - דייבמאסטרית העריכה אותנו, והיא לא זכתה בהערכה שלי, צללה רע ! הרימה חול, פגעה באלמוגים,
אקיצר, היא צוללת כמו שהיא בטח נוהגת :)
החדר שקיבלתי אני מאמין הוא החדר הכי טוב שאני אראה בכל אוסטרליה, חדר עם מיטה זוגית ומלקחת פרטית - פינוק.

הצלילות בניגוד להזהרות של אחרים, היו ממש יפות!
יצא לי לראות סטינגרים,צבי ים ו...כרישים.







 כשחזרנו לעיר אז כמובן שנצא לשתות, השתייה פה לא זולה, אבל תמיד יש איזה 1+1 או איזה קומבינה אחרת, כל פעם מישהו אחר הביא עוד זוג קנקנים ואני כל פעם מסתכל
על הקנקנים והכוסות ואומר "אין סיכויי שנסיים את זה!" אבל כמובן שאין לי מושג ושהאירים והגרמנים שתו בלי למצמץ ואני יצאתי ילד.
למחרת הגעתי למסקנה חשובה - אם יש לך הנג אובר, אל תצא לרוץ בים. התייבשתי לגמרי וכל שאר היום העברתי בלרבוץ בהוסטל.
יום אחרון שלי בעיר יצאתי לסיור מאורגן בקייפ-טריבולייט וסביבתה, היינו ביער גשם (כמובן), פינת חי - זהו, ראיתי מספיק קנגורו לכל הטיול !

ואפילו פונקו בצפייה בהאכלת תנינים, מה שגרם לי לחשוב על ללכת למסעדה ולאכול תנין.
סיור בעיר ה"עשירים והמפורסמים", והפלגה בנהר, ששם ראינו איך לא - תנינים ונחשים, היה יפה !
כמובן שבאותו ערב יצאנו לשתות, הפעם כל שוכני ההוסטל, כולם קיבלו חולצות תואמות ויצאנו כמו ערב כתה.

תמונות - http://picasaweb.google.com/yanivb82/201007#

יום ראשון, 10 באוקטובר 2010

סיום פרק סין והתחלת פרק אוסטרליה - מלבורן !

את סין סיימתי בהונג-קונג, פגשתי את טל אורטל, ועוד חבר של טל שגר שם (מצטער, אני ממש גרוע בשמות)
והלכנו לאכול, כמובן שטל היה בדודה לאוכל מערבי, ופה התחלתי לספור את הכסף שלי ולחשב האם יש לי מספיק כדי להגיע לשדה. אכלנו והלכנו לשתות בירה, לא זולה כמו שאני רגיל בסין, אבל מה...לא כל יום יושבים עם טל ואורטל,
אז שוב פישפשתי בארנק ובדקתי האם יש לי מספיק כסף.
מדהים מה בירה אחת יכולה לעשות לך כשאתה עייף, בשלב זה הייתי כבר קצת שיכור והיינו צריכים לחזור, מזל שאורטל התעקשה שילוו אותי למלון, אחרת לא יודע לאין הייתי מגיע, תודה אורטל !



על סין אני יכול להגיד לסיכום:
1. לא חירבנתי פעם אחת אפילו ב"בול פגיעה" !
2. מדינה "נחמדה" :)
3. בהחלט יעד מומלץ לכולם, ולא כזה קשה להסתדר כמו שאומרים.
4. אני בטח אזכר מאוחר יותר...

עליתי על הטיסה לאוסטרליה, טיסה של 9 שעות שהגעתי אליה גמור מעייפות,
ישנתי איזה שעה ואז גיליתי את מגוון הסרטים שהיה,
התחלתי קליל - קומדיה מטומטמת עם אדם סנדל ועוד כמה מפורסמים.
אח"כ, פעולה - איירומן 2 , אחלה סרט !
אח"כ נרדמתי שוב בסרט משעמם - דמדומים 3, ובד"כ אני אוהב סרטי ערפדים, אבל זה פשוט...ZZZZ....
ולבסוף ראיתי הטורפים - מדהים כמה עלילות שונות הם מצליחים עוד להדביק על היצור הזה.

וכמובן שבטיסה היה ילד מעצבן שבכה בטונים מאוד גבוהים, וזוג סינים מציק לידי,
אבל אני נהנתי מהסרטים :).
ועוד דבר, מטיסה לטיסה אני מעכל עד כמה אל-על חברה מחורבנת !

במלבורן, איזה שירות ! אספו אותי מהשדה לחדר עם מחיר ללא תחרות באמצע הגטו היהודי,
תודה שני ויואל !
בימים הראשונים פשוט הסתובבתי בעיר, מפליא עד כמה אנשים נחמדים פה, ועוד יותר מפליא שאנשים לא עובדים, פותחים ב-9 בבוקר בערך וב-17,18 כבר אין עם מי לדבר.

אטרקציות עירוניות שעשיתי:
  • סיור באוטובוס תיירים, ובעיר עצמה.


  • שוק ויקטוריה.
  • אקווריום - ממש יפה ! לכל חובבי הים, מומלץ בחום !
 

  • סיור בגן הבוטני, שבדרך לשם במקרה עברתי דרך "מקדש הזיכרון", כלומר היכל הזיכרון לזכר חיילי אוסטרליה, החל ממלחמת העולם הראשונה ועד היום - בהחלט מרשים. 
 

  • קזינו - הייתי רגוע, הפסדתי 10 דולר ב-10 דקות.
  • תערוכת טים ברטון - תערוכה ממש יפה ! הבן אדם ממש מוכשר בצורה פסיכית.
אני ועוד שני ישראלים פה שפגשתי בבית חב"ד (אל דאגה אני לא חוזר בתשובה !) שוכרים אוטו ל- great ocen road.
כל הפרוצדורה של שכירת האוטו הצחיקה אותי, בחור יהודי , נו טוב...אני בלב הגטו היהודי, עשה כל מיני טריקים מוכרים, כמו "יש מינימום של 5 ימים, אבל אני אראה מה אני יכול לעשות בשבילך..." הולך הצידה ו"מדבר" בטלפון.
נו באמת...אתה יהודי אבל אני בנוסף ישראלי, מה אני לא מכיר את השטויות האלו ?!

יצאנו לדרך, 3 ישראלים ברכב מאובזר בכל טוב, ואוכל בכמויות לא שפויות.
לקח קצת זמן להתרגל לקטע של הנהיגה ההפוכה אבל היה בסדר - כלומר לא היו תאונות.
הנוף לאורך הדרך מדהים - רצועת חוץ ענקית של צוקים שנושקים לים - הרבה יותר טוב מ"נחמד".
בדרך עצרנו להליכה בין מפלים, וב"פינת ליטוף" של חיות בר אוסטרליות.




כמובן ששום דבר לא יילך חלק, ואחד מהאנשים, נקרא לו נועם, איבד את הפלאפון שלו וגרר אותנו לחזור אחורה שעה כדי לחפש אותו במסלול הליכה בין מפלים שעשינו בדרך, כמובן שלא נמצא האבדה...עד שבבוקר ב-6:30 צלצל שעון מעורר, מהפלאפון שלו ! כמובן שרציתי להרוג אותו באותו רגע, אבל כפי שנאמר מהבחור השלישי, נקרא לו מיקי, זה חלק מהטיול קח את זה כ"חוויה", אז וויתרתי לו , הפעם.

 

בשאר הזמן די חיפשתי מה לעשות בעיר,
בוקר אחד היה מזג אויר ממש טוב, אז יצאתי לרוץ בים, התגעגעתי לזה :).
הלכתי למבשלת הבירה המקומית לסיור ואפילו פגשתי מישהו מהארץ שם, טוב לא בדיוק - פלסטיני.
הסבירו לנו איך מכינים בירה ונתנו לנו לשתות, והרבה, יצאתי משם שיכור באמצע היום :), ובאותו ערב ישבתי עם שטיינר בפאב - שזה לא עשה טוב לכאב ראש שהיה לי בבוקר - כן,כן, ילדון.
ביום האחרון הלכתי לגן חיות, אחד המושקעים !

תמונות - http://picasaweb.google.com.au/yanivb82/201006#

יום ראשון, 3 באוקטובר 2010

ליגי'אן


הגענו לעיר להוסטל ״מאמא נאשי״, גברת זקנה שצועקת הרבה אבל עם כוונות טובות, כך לפחות אנחנו רוצים להאמין.
הסתובבנו בעיר העתיקה, נחמדה :).
בבוקר היום השני, הלכנו להאריך ליונתן את הויזה וגילינו שסינים פשוט מחורבנים, בין היתר בכתיבת מפות, אז פשוט שאלנו אנשים ברחוב.
תפסנו אוטובוס לטרק ״ערוץ דילוג הנמר״.
במילה אחת, חוויה. בשתי מילים, חוויה קשה,
אתם שואלים למה ?
התחלנו את הטיול במקום המתאים ועקבנו אחר השביל, בשלב מסויים עלינו על דרך שמסתבר, לא הייתה השביל !
עברנו דרך כפרים וקשיי השפה לא הועילו. כל אחת כיוונה אותנו ושילחה אותנו לדרכנו. בשלב מסויים איבדנו גם את השביל והתחלנו דוך, למעלה.
הלכנו והלכנו אז שירד הלילה ואז המשכנו עוד, מה שעודד אותנו ובדיאבד הטעה אותנו זה כמות זבל אדירה לכל אורך המסלול שסימנה אותו, כמו בסיפור ילדים עמי ותמי (י.ג).
 בשלב מסויים השלמנו עם העובדה שלהוסטל לא נגיע היום/הלילה והלכנו לישון, בשטח, ללא שקי שינה וביגוד מתאים.
אתם יכולים לנחש שהשינה לא הייתה ערבה במיוחד, התלבשתי בכל מה שהיה והמטריות שלנו שימשו כאוהל מאוד מאולתר.
קמנו בסביבות 6 בבוקר והתחלנו לחזור, בדרך פגשנו שתי כפריות, הללויה! (שמיד מסתבר כנוכלות) נתנו לאחת מהן לדבר עם חבר מההוסטל שדובר סינית כדי שיסבירו לנו איך לכל הרוחות יורדים מההר הזה. היא דיברה איתו חא מעט ואז נגמר הקרדיט בכרטיס סים הסיני,
 החלפנו והשיחה המשיכה עם סים ישראלי, ראיתי את חשבון הטלפון שלי עולה כמו שהמספרים עולים בתחנת דלק, מה שנסגר הוא שהיא רצתה 100 יוהן מכל אחד על העזרה, אמרנו תודה לא צריך ומתוך נחמדות נתנו לה 10 החצופה עוד דרשה 20.
המשכנו בדרכנו בכיוון כללי חזרה ובדרך עצרנו טנדר, עלינו בחלקו האחורי יחד עם חייל וכפרית ונסענו למטה, ״ שמע ישראל״ נאמר לא מעט בנסיעה הזו, דרך מאוד משובשת וצרה והנהג לא היה בין הזהירים.
את שאר היום העברנו בסיפור מור"קים על הניסיון הכושל שלנו, אוכל ! ושינה.
בערב יונתן הלך לנגן (לתופף) באיזשהו פאב מערבי פה באזור, אז כמו ישראלים טובים באנו לראות אותו וצעקתי בין היתר "תרד מהבמה ! ", "אתה גרוע ! " וכו'.
יונתן עוד ניסה לשכנע אותי לצאת לטיול שוב, הוא טען שהוא לא יתן להר לנצח אותו, אני טענתי שעבור טיול שרבים וטובים טענו שהוא לא משהו שזה פשוט לא שווה את זה.
הוא התעקש ויצא, נראה מה הוא מספר כשיחזור...

אני מצד שני שכרתי אופניים ונסענו לכפרים פה באזור, הגענו לכפר מתוייר בסינים בעיקר, כמעט וללא מערביים, היה ממש יפה שם.
המשכנו לכפר של ד"ר הו המפורסם, כלומר זריף המקומי.
אנשים באים אליו אומרים מה הבעיה שלהם - לפחות אחת מהן, הוא מערבב כמה אבקות ונותן להם,
והם בתמורה שופכים עליו כמה מאות יואנים (יואן=0.55 שקל) חיכינו וחיכינו ופשוט לא הגיע תורנו אז פשוט עפנו משם ללא התה המרפא, מקווה שאשרוד את זה.

למחרת, הלכתי עם בחור גרמני וישראלית להסתובב בעיר , עוד ועוד מקדשים ובריכות...שעה חיפשנו את "בריכת הסוס הדרקון הלבן"
נשמע מבטיח נכון ? ובכן, הגענו לבריכה יותר קטנה מג'קוזי ממוצע, אבל מה שהיה נחמד שם היה לראות את המקומיים שוטפים פירות וירקות בבריכה ליד.
בערב כמו פולניה אמיתית ישבתי וחיכיתי ליונתן,דאגתי, הזמנו מונית לשדה ל-21 ורק ב-20 הוא הגיע, הילדים של היום...
בנוסף התברר לנו מה התפקשש בטיול "דלגלג הנמר",בעקבות עקשנותו של יונתן, מסתבר שהסיני (המניאק) עם החמור פשוט הכווין אותנו לשביל הלא נכון, ושטיפסנו הרבה מעל לשביל האמיתי.

עכשיו אני בשדה תעופה בונמינג, אחרי שהתפנקתי במסעדת יוקרה סינית, כן כן פיצה האט !
מה שהיה מוזר זה, שישבתי במסעדה אמריקאית, בסין, והשמיעו גירסת כיסוי לטינית לשיר של להקה אירית
U2
"אתם עושים לי שעטנז!"

תמונות - http://picasaweb.google.com/yanivb82/201005#