melbourneII & tasmania
הנסיעה למלבורן לא הייתה פשוטה, היא התחילה בשכן אסיאתיי שראה סדרות במחשב וצחק צחוק קצר וקולני מדי כמה דקות "הא!", כל פעם מחדש העיר אותי,
אותו החליף הודי שנחר וזכה עקב כך למרפק בצלעות בכל פעם.
הגעתי בבוקר אחרי שהזמנתי מקום בהוססטל NOMADS,
מלא בביטחון לגבי האורנטציה שלי במלבורן עליתי על רכבת עירונית ונסעתי ליעדי, בדרך אני רואה שלט של ההוסטל,
ירדתי ונכנסתי, פניתי לקבלה בטענה שיש לי הזמנה, והוא הציץ ברשימה ואמר לי שהכניסה לחדר היא ב-14 אבל אני מוזמן להשאיר את הדברים.
בנתיים עשיתי כביסה, אכלתי, ואז הצצתי בפרוספרק של ההוסטל ומשהו נראה לי מוזר, מסתבר שלרשת NOMADS
יש שני הוסטלים במלבורן וכמובן שמרפי אוהב אותי כל כך והגעתי ללא נכון, כיף !
את שאר היום העברתי בסינון דברים לקראת הטיסה לטזמניה, ולהראות תמונות של החוף המזרחי לישראלית טריה ביבשת.
כאשר הגעתי לטזמניה הבנתי מהר מאוד שאם רוצים לטייל פה בצורה נורמלית צריך לשכור אוטו,
תליתי שלט בכמה הוסטלים ובעיקר קיבלתי טלפונים מאסיאתיים (הונג קונגים וקוראינים) שחיפשו בערך נהג, כי הרישיון שלהם לא תופס באוסטרליה.
וויתרתי בנימוס להצעות האלו, וחיכיתי עוד יום.
פגשתי שני ישראלים שמטיילים עם גרמניה בהוסטל והם אמרו לי שהם שוכרים עם איטלקי (כלומר 4 אנשים) ברכב קטן, אבל אם יהיה מקום
אני מוזמן להצטרף, כאשר הם ראו את האוטו התגובות היו "שייסה!" (=חרא), ולבסוף נסגר שאני שוכר איתם רכב גדול יותר ושהם "זרקו" את האיטלקי.
יום ראשון
היום הראשון התחיל בצהריים, אספתי את האוטו,ג'יפ מפנק כדאי שיהיה מפנק כי אני הנהג היחידי - להיות זקן יש יתרון, הנחה של 30 דולר ליום.
אספנו את הבנות מהסופר ויצאנו לדרך, כשהאיטלקי (ג'וספה) וגרמני נוסף (ניקי) בעקבותינו.
בעצירה הראשונה ניקי בא אלינו ושאל איפה אנחנו מתכננים לישון בלילה, אמרנו לו "באוהל עם שק"ש, אלא מה?!" והוא נראה מאוד מופתה וציין שאין לו, לא את זה ולא את זה.
את התשובה שלי אפשר לסכם במשפט צבאי ידוע "איחלתי לחייל בהצלחה" ונסענו לדרך.
עצירה ראשונה עשינו בתצפית על tasman national park
לאחר מכן בדרך לאטרקציה המרכזית באזור (בית כלא) עצרנו בחוף יפה pirate bay
חוץ מהמוני ציפורים מתות על החוף לא היה הרבה.
הגענו לכלא בשם port arthur
שוויתרנו עליו ברגע שראינו את המחיר, הלכנו לנקודת תצפית, צילמנו והמשכנו הלאה.
נקודה הבאה הייתה המערה המדהימה remarcable caves
שכפי שתראו בתמונה (אם אזכור להוסיף אותה) מדובר במערה על החוף שגלים עוברים דרכה, מזכיר את הנקרות אבל בכל מקרה, אין ספק remarcable !
תחנה הבאה בדרך, הייתה cole mine
מדובר באתר משוחזר של אסירים שהועסקו בתור כורים, זה בניגוד לדברים אחרים לא מקבל אפילו את הציוןן נחמד.
לבסוף, ותודה לאל הלכנו לישון ! ב- fortescue bay
לקראת היום למחרת.
יום שני
עלינו לנקודת תצפית שממוקמת על צוק בחוף שנקראת cape hauy
הליכה שלא נגמרת, שכל שלב אתה בטוח שהנה, הגעתה אבל לא, הנה עוד קטע לעבור, אבל היה שווה את זה !
לאחר מכן נסענו צפונה (על החוף המזרחי) ל-9 mile beach,
מדובר על לשון חוף באורך 9 מייל, נסענו לקצה וחזרנו, מאוחר יותר גילינו שיש נקודת תצפית שממנה אפשר לראות את החוף ואת שני צדדיו, שייסה !
את הערב סיימנו ב- coles bay
יום שלישי
בבוקר עלינו לתצפית על glass wine bay, ועדיין לא הצלחתי להבין איך האוסטרלים קובעים שמות למקומות ?!
משכנו לנקודה תיירותית מאוד אופיינית לכל חוף באוסטרליה - מגדול cape tourwvlle,
שבו גיליתי את מקור השם טזמניה, על שם ההולנדי מר טזמן שגילה את האי - מרתק
בדרך עצרנו בעיר גדולה (סוף סוף) launceston קצת דלק, סופר ויאללה לדרך.
אבל כמובן אם אנחנו כבר פה, אז עצרנו ב- katarck gorge - סכר גדול באמצע העיר שאפכו לאתר תיירות, מזל שלא דרשו כסף, כי אחרת הייתי מתאכזב.
את הערב העברנו ב - deloraine, שבו התכוננו לטיול של יומיים ב"חומות ירושלים", שבו בכל דבר שאמרתי, הגרמניה פתחה עיניים יותר גדולות,
עד למצב שכבר פחדתי לשלומי, בסופו של דבר היא קיבלה את הדברים, כשהבינה שנעביר את הלילה בחוץ, מאוחר יותר נהייה לי ברור למה היא פחדה כל כך,
השק"ש שלה מחורבן, אין לה נעלי הליכה...אקיצר נסיכונת, שוב "איחלתי לחיילת בהצלחה".
רביעי-חמישי
יצאנו לטיול, והתחלנו טיפוס, כמובן שכל טיול צריך להתחיל בטיפוס.
טיפסנו 500 מטר עד לאוכף, שבו מסביבנו היו נקודות עניין "ציוניות", כמו הר ציון,פסגת המלך דויד, המקדש,הכותל המערבי, וכו
ששיאו של הטיול היה טיפוס נוסף להרי ירושליים.
את הלילה העברנו במחנה, אוהל לידי, לירן נחר כמו מסור, דבר שגרם לי לצעוק עליו כל פעם, עד שלבסוף מישהו צעק לי
shut up! אופס..לא נעים.
בבוקר כולם, כולל הנסיכונת פשוט רצו חזרה לאוטו.
אחרי חצי שעה נסיעה הגדרתי להם שאני חייב שנ"צ וקפה, כמובן שאין וויכוח עם הנהג.
המשכנו לעוד תצפית mariun.
את הערב העברנו בהוסטל שהוא גם פאב, גם מסעדה וגם חנות שתייה - דבר אופייני לאזור.
שישי
היום הנסיכה התעקשה שנלך לראות חוף ים, אז הלכנו, עזבו שירד מבול ! החוף שהלכנו אליו נקרא
strahan - ocean beach
אחרי זה הלכנו לעוד פארק lake ST claire
שבו אמורים לצפות בפלטיפוס בטבע, לא דובים ולא יער, בעצם היה יער ויותר סיכויי לראות דובים,
לירן עמד זמן לא קצר וחיכה וחיכה...
לבסוף נסענו בעוד חיפוש מייאש אחרי מקום לישון, לבסוף הגענו לצימר, שבו ישנו כל הארבעה, הבנות במיטה (כמובן נסיכה) לירן בספה, ואני רחוק מהשאר, כי לירן נוחר והבנות צועקות עליו שיסתום.
פעם ראשונה שהצלחתי לישון מבלי להתעורר מהקדיחות שלו.
שביעי
קמנו בבוקר והלכנו ל"פינת חי" (ככה לפחות אני קורא למקומות האלו כי גן חיות זה מוגזם) אני התעקשתי לראות שד טזמני אמיתי,
ולירן רצה לראות פלטיפוס (כנ"ל) חייב להגיד שזו חייה די מטומטמת (השד), חמודה אבל מטומטמת !
כל מה שהם עושים זה לשאוג אחד על השני (בצורה מחרידה) ולרוץ במעגלים,
הצלחנו פה ושם למצוא דימיון בין החיה עצמה לבין הדמות "טז", אבל אחרי הרבה שיכנוע עצמי.
לאחר מכן המשכנו לפארק mount Field
אין חידושים מרתקים, רק קצת חופש מהנסיכה כי עלינו במעלה ההר לנקודות תצפית על האגם lake seal.
ולאחר מכן הסעתי את השאר לשדה התעופה ונפרדנו כידידים,
חזרתי להוסטל עם הרגשת הקלה, לא פשוט להיות עם אותם אנשים שכרגע הכרת 7 ימים באוטו שאתה נוהג, במיוחד שיש נסיכה ונוחר בינהם.
שמיני
היום נסעתי ל-bruny Island, אחרי שתליתי הודעה בהוסטל הצלחתי למצוא עוד 3 אנשים כך שההוצאות התחלקו.
הרגשתי כמו מדריך טיולים, הסעתי אותם, הסברתי להם מה בתוכנית, בכל מקום מה אנחנו רואים, ובסוף שילמו לי (את החלק שלהם), אבל לא השאירו טיפ, קמצנים !
למעבורת הגענו באיחור, דבר שגרם לנו להיות באי מ-11 בבוקר בידיעה שהמעבורת האחרונה ב-19 סיננו לעיקר וקפצנו מנקודה לנקודה, לו"ז צפוף !
התחלנו בנסיעה ל-The neck, רצועה צרה (לפי דעתי בקטע הצר ביותר פחות מ-500 מטר) שמחברת בין החלק הצפוני לדרומי, עלינו הצטלמנו, ויאללה קדימה לאוטו...
המשכנו לנקדוה הכי דרומית, כמובן שזו תהיה נקודת תצפית ממגדלור (השני הכי עתיק באוסטרליה - מרתק),
ומשם עלינו להר הכי גבוה באי הדרומי
(כמובן שרוב העלייה באוטו-"ברומא תהייה רומני"), מסלול של שעה וחצי מלא בנחשים שחורים ונקודת תצפית יפה לכיוון דרום מערב.
ומשם תשושים גררתי אותם למסלול נוסף של שעה על קו החוף - ווידוא הריגה, אחרי זה הם היו גמורים.
בדרך חזרה היה לנו זמן לשרוף עד למעבורת, אז עצרנו ב"צוואר" שוב לתה, וראינו את ההבדל בין גאות לשפל - מדהים לפחות קילמוטר לתוך הים.
תשיעי
הבוקר הלכתי לשוק סלמנקה - שוק אמנים מקומיים, בעיקר מוצרי עור,עץ,דבש, שוקולד וכו'...אבל כמו כל דבר באוסטרליה, יקר טילים ! אבל חוויה נחמדה להסתובב שם.
בצהריים לקחתי את האוטו, הפעם לבד להר וולינגטון, נסעתי לפיסגה שהייתה מכוסה בענן ראיתי ערפל ועוד קצת ערפל וירדתי לנקודה נמוכה יותר לצלם את הנוף,
מסתבר שהעיר הוברט לא כזו קטנה (בכל זאת עיר בירה של טזמניה).
תמונות - http://picasaweb.google.com/yanivb82/201011Tasmania#
http://picasaweb.google.com/yanivb82/201011Tasmania02#
הנסיעה למלבורן לא הייתה פשוטה, היא התחילה בשכן אסיאתיי שראה סדרות במחשב וצחק צחוק קצר וקולני מדי כמה דקות "הא!", כל פעם מחדש העיר אותי,
אותו החליף הודי שנחר וזכה עקב כך למרפק בצלעות בכל פעם.
הגעתי בבוקר אחרי שהזמנתי מקום בהוססטל NOMADS,
מלא בביטחון לגבי האורנטציה שלי במלבורן עליתי על רכבת עירונית ונסעתי ליעדי, בדרך אני רואה שלט של ההוסטל,
ירדתי ונכנסתי, פניתי לקבלה בטענה שיש לי הזמנה, והוא הציץ ברשימה ואמר לי שהכניסה לחדר היא ב-14 אבל אני מוזמן להשאיר את הדברים.
בנתיים עשיתי כביסה, אכלתי, ואז הצצתי בפרוספרק של ההוסטל ומשהו נראה לי מוזר, מסתבר שלרשת NOMADS
יש שני הוסטלים במלבורן וכמובן שמרפי אוהב אותי כל כך והגעתי ללא נכון, כיף !
את שאר היום העברתי בסינון דברים לקראת הטיסה לטזמניה, ולהראות תמונות של החוף המזרחי לישראלית טריה ביבשת.
כאשר הגעתי לטזמניה הבנתי מהר מאוד שאם רוצים לטייל פה בצורה נורמלית צריך לשכור אוטו,
תליתי שלט בכמה הוסטלים ובעיקר קיבלתי טלפונים מאסיאתיים (הונג קונגים וקוראינים) שחיפשו בערך נהג, כי הרישיון שלהם לא תופס באוסטרליה.
וויתרתי בנימוס להצעות האלו, וחיכיתי עוד יום.
פגשתי שני ישראלים שמטיילים עם גרמניה בהוסטל והם אמרו לי שהם שוכרים עם איטלקי (כלומר 4 אנשים) ברכב קטן, אבל אם יהיה מקום
אני מוזמן להצטרף, כאשר הם ראו את האוטו התגובות היו "שייסה!" (=חרא), ולבסוף נסגר שאני שוכר איתם רכב גדול יותר ושהם "זרקו" את האיטלקי.
יום ראשון
היום הראשון התחיל בצהריים, אספתי את האוטו,ג'יפ מפנק כדאי שיהיה מפנק כי אני הנהג היחידי - להיות זקן יש יתרון, הנחה של 30 דולר ליום.
אספנו את הבנות מהסופר ויצאנו לדרך, כשהאיטלקי (ג'וספה) וגרמני נוסף (ניקי) בעקבותינו.
בעצירה הראשונה ניקי בא אלינו ושאל איפה אנחנו מתכננים לישון בלילה, אמרנו לו "באוהל עם שק"ש, אלא מה?!" והוא נראה מאוד מופתה וציין שאין לו, לא את זה ולא את זה.
את התשובה שלי אפשר לסכם במשפט צבאי ידוע "איחלתי לחייל בהצלחה" ונסענו לדרך.
עצירה ראשונה עשינו בתצפית על tasman national park
חוץ מהמוני ציפורים מתות על החוף לא היה הרבה.
הגענו לכלא בשם port arthur
שוויתרנו עליו ברגע שראינו את המחיר, הלכנו לנקודת תצפית, צילמנו והמשכנו הלאה.
נקודה הבאה הייתה המערה המדהימה remarcable caves
שכפי שתראו בתמונה (אם אזכור להוסיף אותה) מדובר במערה על החוף שגלים עוברים דרכה, מזכיר את הנקרות אבל בכל מקרה, אין ספק remarcable !
מדובר באתר משוחזר של אסירים שהועסקו בתור כורים, זה בניגוד לדברים אחרים לא מקבל אפילו את הציוןן נחמד.
לקראת היום למחרת.
יום שני
עלינו לנקודת תצפית שממוקמת על צוק בחוף שנקראת cape hauy
הליכה שלא נגמרת, שכל שלב אתה בטוח שהנה, הגעתה אבל לא, הנה עוד קטע לעבור, אבל היה שווה את זה !
מדובר על לשון חוף באורך 9 מייל, נסענו לקצה וחזרנו, מאוחר יותר גילינו שיש נקודת תצפית שממנה אפשר לראות את החוף ואת שני צדדיו, שייסה !
את הערב סיימנו ב- coles bay
יום שלישי
בבוקר עלינו לתצפית על glass wine bay, ועדיין לא הצלחתי להבין איך האוסטרלים קובעים שמות למקומות ?!
משכנו לנקודה תיירותית מאוד אופיינית לכל חוף באוסטרליה - מגדול cape tourwvlle,
שבו גיליתי את מקור השם טזמניה, על שם ההולנדי מר טזמן שגילה את האי - מרתק
אבל כמובן אם אנחנו כבר פה, אז עצרנו ב- katarck gorge - סכר גדול באמצע העיר שאפכו לאתר תיירות, מזל שלא דרשו כסף, כי אחרת הייתי מתאכזב.
את הערב העברנו ב - deloraine, שבו התכוננו לטיול של יומיים ב"חומות ירושלים", שבו בכל דבר שאמרתי, הגרמניה פתחה עיניים יותר גדולות,
עד למצב שכבר פחדתי לשלומי, בסופו של דבר היא קיבלה את הדברים, כשהבינה שנעביר את הלילה בחוץ, מאוחר יותר נהייה לי ברור למה היא פחדה כל כך,
השק"ש שלה מחורבן, אין לה נעלי הליכה...אקיצר נסיכונת, שוב "איחלתי לחיילת בהצלחה".
רביעי-חמישי
יצאנו לטיול, והתחלנו טיפוס, כמובן שכל טיול צריך להתחיל בטיפוס.
טיפסנו 500 מטר עד לאוכף, שבו מסביבנו היו נקודות עניין "ציוניות", כמו הר ציון,פסגת המלך דויד, המקדש,הכותל המערבי, וכו
ששיאו של הטיול היה טיפוס נוסף להרי ירושליים.
את הלילה העברנו במחנה, אוהל לידי, לירן נחר כמו מסור, דבר שגרם לי לצעוק עליו כל פעם, עד שלבסוף מישהו צעק לי
shut up! אופס..לא נעים.
בבוקר כולם, כולל הנסיכונת פשוט רצו חזרה לאוטו.
המשכנו לעוד תצפית mariun.
שישי
היום הנסיכה התעקשה שנלך לראות חוף ים, אז הלכנו, עזבו שירד מבול ! החוף שהלכנו אליו נקרא
strahan - ocean beach
אחרי זה הלכנו לעוד פארק lake ST claire
שבו אמורים לצפות בפלטיפוס בטבע, לא דובים ולא יער, בעצם היה יער ויותר סיכויי לראות דובים,
לירן עמד זמן לא קצר וחיכה וחיכה...
לבסוף נסענו בעוד חיפוש מייאש אחרי מקום לישון, לבסוף הגענו לצימר, שבו ישנו כל הארבעה, הבנות במיטה (כמובן נסיכה) לירן בספה, ואני רחוק מהשאר, כי לירן נוחר והבנות צועקות עליו שיסתום.
פעם ראשונה שהצלחתי לישון מבלי להתעורר מהקדיחות שלו.
קמנו בבוקר והלכנו ל"פינת חי" (ככה לפחות אני קורא למקומות האלו כי גן חיות זה מוגזם) אני התעקשתי לראות שד טזמני אמיתי,
ולירן רצה לראות פלטיפוס (כנ"ל) חייב להגיד שזו חייה די מטומטמת (השד), חמודה אבל מטומטמת !
כל מה שהם עושים זה לשאוג אחד על השני (בצורה מחרידה) ולרוץ במעגלים,
הצלחנו פה ושם למצוא דימיון בין החיה עצמה לבין הדמות "טז", אבל אחרי הרבה שיכנוע עצמי.
אין חידושים מרתקים, רק קצת חופש מהנסיכה כי עלינו במעלה ההר לנקודות תצפית על האגם lake seal.
חזרתי להוסטל עם הרגשת הקלה, לא פשוט להיות עם אותם אנשים שכרגע הכרת 7 ימים באוטו שאתה נוהג, במיוחד שיש נסיכה ונוחר בינהם.
שמיני
היום נסעתי ל-bruny Island, אחרי שתליתי הודעה בהוסטל הצלחתי למצוא עוד 3 אנשים כך שההוצאות התחלקו.
הרגשתי כמו מדריך טיולים, הסעתי אותם, הסברתי להם מה בתוכנית, בכל מקום מה אנחנו רואים, ובסוף שילמו לי (את החלק שלהם), אבל לא השאירו טיפ, קמצנים !
למעבורת הגענו באיחור, דבר שגרם לנו להיות באי מ-11 בבוקר בידיעה שהמעבורת האחרונה ב-19 סיננו לעיקר וקפצנו מנקודה לנקודה, לו"ז צפוף !
התחלנו בנסיעה ל-The neck, רצועה צרה (לפי דעתי בקטע הצר ביותר פחות מ-500 מטר) שמחברת בין החלק הצפוני לדרומי, עלינו הצטלמנו, ויאללה קדימה לאוטו...
המשכנו לנקדוה הכי דרומית, כמובן שזו תהיה נקודת תצפית ממגדלור (השני הכי עתיק באוסטרליה - מרתק),
ומשם עלינו להר הכי גבוה באי הדרומי
(כמובן שרוב העלייה באוטו-"ברומא תהייה רומני"), מסלול של שעה וחצי מלא בנחשים שחורים ונקודת תצפית יפה לכיוון דרום מערב.
בדרך חזרה היה לנו זמן לשרוף עד למעבורת, אז עצרנו ב"צוואר" שוב לתה, וראינו את ההבדל בין גאות לשפל - מדהים לפחות קילמוטר לתוך הים.
תשיעי
הבוקר הלכתי לשוק סלמנקה - שוק אמנים מקומיים, בעיקר מוצרי עור,עץ,דבש, שוקולד וכו'...אבל כמו כל דבר באוסטרליה, יקר טילים ! אבל חוויה נחמדה להסתובב שם.
בצהריים לקחתי את האוטו, הפעם לבד להר וולינגטון, נסעתי לפיסגה שהייתה מכוסה בענן ראיתי ערפל ועוד קצת ערפל וירדתי לנקודה נמוכה יותר לצלם את הנוף,
מסתבר שהעיר הוברט לא כזו קטנה (בכל זאת עיר בירה של טזמניה).
תמונות - http://picasaweb.google.com/yanivb82/201011Tasmania#
http://picasaweb.google.com/yanivb82/201011Tasmania02#
