יום ראשון, 20 בפברואר 2011

Mt Taranaki & Mt Tongariro


taranaki
לפי התחזיות היה אמור להיות מזג אויר טוב עד שעות אחר הצהריים, אז יצאתי מפלמרסטון ב-6 בבוקר,
אחרי עצירות וארוחת בוקר הגעתי להר ב-10, הכל היה עננים, סעמק התחזיות, ישבתי באוטו וקראתי ספר וחיכיתי סיימתי את הספר ואז כבר וויתרי להיום, נסעתי להיט, והשתקעתי שם, פגשתי עוד 3 בנות שם ולמחרת עלינו על ההר. הטיפוס אכן היה מאתגר ולא סתם בעלי הבית אמרו "אם אתה מטפס על הטראנקי אתה יכול לטפס על כל הר בניו זילנד". ואגב, הוא רץ מרתונים, והיא רצה חצי מרתון והם סבא\תא רבא. במהלך הטיפוס היינו רוב הזמן בתוך ענן, אבל הפיסגה עצמה היה נקייה, את הנוף כיסו העננים, אבל פה ושם היו חורים של נוף, והעיקר שראינו את הטונגרירו מפה. הירידה למטה הייתה מהירה כי רוב הזמן פשוט החלקנו בדרדרת. את כיבוש הפסגה חגגנו עם בירות וסרט "מבצע סבתא".



תמונות - https://picasaweb.google.com/yanivb82/2011218Taranaki#

Tongariro
אחרי נסיעה לא קצרה ומאוד מרגיזה, הגעתי ל"עיר" הצמודה לפארק, 405 תושבים. אבל כמו ברוב החורים הנידחים ההוסלים הם המפנקים.בבוקר כיוונתי שעון ל-6 בבוקר כי קבעתי עם הבנות מהטרנקי (שירה,עדי ונגה) ב-7:30 בחניון של נקודת הסיום, קמתי ב-6:53 והשכנים שלי בחדר קמו לצעקות "fuck!".התארגנתי ב-10 דקות וטסתי לשם - בסופו של דבר איחרתי ב-3 דקות. אחרי ארוחת בוקר והזזת מכוניות התחלנו את דרכנו בטרק היומי הכי מפורסם, ולכן גם עמוס בניו זילנד. העומס היה כל כך מרגיז שבשלבים הראשונים היו שורות של אנשים והיינו צריכים לעקוף אנשים. העומס התדלדל בעלייה להר ששוב אני לא זוכר את השם המאורי שלו אבל הוא יידוע בשם "Mt doom",עלייה לא פשוטה, אבל אחרי הטרנקי זה כלום נוף מטורף מלמעלה וירידה כייפית על דרדרת. בדרך למטה נתקלתי בזוג, שלפי ההתנהגות, ראו בהמשך, אמריקאים. הזוג עלה בקושי רב בדרדרת, אמרתי להם בצורה הכי מנומסת שניתן שכדי להם לחתוך שמאלה לסלעים לטפס שם, כמו כולם, הבחור בעצבים נעמד צעק עלי "!we know! just counting", מסתבר שאני לא הראשון ולא האחרון שאמר לו את זה והחברה שלו פרצה בבכי - אני צופה להם עתיד זוהר יחד. המשך הטרק כלל בריכות ירוקות ואגם כחול - יפה ! וכמובן ריחות גופרית, סטייל חמת גדר.



תמונות - https://picasaweb.google.com/yanivb82/2011220TongariroCrossingTrack#

יום שלישי, 15 בפברואר 2011

Mt Holdsworth - Jumbo Circuit & Purity Hut Track

Mt Holdsworth - Jumbo Circuit
הגעתי לעיר הקרובה, אך פה התארחתי בקומבינה אחרת "חיבורים", כמו HIT רק בלי כסף. יצאתי לטרק שעל הנייר הוא 3 ימים את "היום הראשון" סיימתי בשעתיים וחצי כולל התברברות של חצי שעה. כשהגעתי לבקתה פגשתי חבורה של קיווים (ניו-זילנדים) שמעבר ללמד אותי שימוש חדש לווג'ימייט - שתרם נוסה (פרטים בהמשך), התעקשו לשמוע ממני שבניו זילנד יותר כיף מבאוסטרליה (אמת). המשכתי לבקתה השניה שבדרך היה את שיא הטרק, הליכה על קו הרכס בין הפסגות באזור, נוף יפה כל עוד לא היו עננים. בבוקר קמתי לראות את הזריחה, לא רע בכלל ! ביום השני עשיתי את דרכי חזרה לחניה, כרגיל ביום האחרון הנוף לא משהו וההליכה היא בד"כ ב-Bush.



תמונות - https://picasaweb.google.com/yanivb82/201121213MtHoldsworthJumboCircuit#

המשכתי צפונה,בדרך עברתי במבשלת בירה המקומית-tui, ואח"כ עברתי ב"חוות טורבינות רוח" - רק שפה בניגוד לארץ זה באמת עובד.לבסוף הגעתי ל-Parlmeston North, פה התארכתי בחיבורים שהבית שלהם היה בעיקרו סגול, שטיחים ווילונות, בקיצור סגול.
 תמונות - https://picasaweb.google.com/yanivb82/2011214OnTheWayAtParmelstonNorth#

Purity Hut Track
יצאתי בבוקר ל-Purity Hut Track, טרק 90 ק"מ צפונית לעיר, קמתי בבוקר והתחלתי את הטרק, כמו כל טרק ההתחלה היא טיפוס, הפעם של 700 מטר בערך עד ל-1500, רק כתוספת נחמדה הפעם הטרק התחיל בחווה חקלאית שבנוסף לטיפוס העצבני, היו הרבה כבשים, שהן יוצרות חרא, שהוא יוצר ריח ומביא זבובים - פינוק. הטרק מוביל לבקתה, וממנה המשכתי לטפס לפסגה של ההר הגבוה באזור לראות את הנוף, נחמד - ראו תמונות. הפעם הנוף היה מערבה, אז נשארתי ער לראות את השקיעה. אגב, את הטרק הזה עשיתי לבד, אבל ממש לבד, גם בבקתה ישנתי לבד, בוא נאמר שסיימתי את רוב הספר שקראתי באותו יום.


 תמונות - https://picasaweb.google.com/yanivb82/201121516PurityHutTrack#

יום שבת, 12 בפברואר 2011

Welligton


אחרי הרבה זמן, מאז אוסטרליה, שלא הייתי בעיר גדולה - שינוי מרענן.
מצאתי חניה ולא הזזתי את האוטו 3 ימים - מזכיר לי קצת את ת"א. ביקרתי במוזיאון,
מעבר לתצוגות הרגילות (שבהן גיליתי מאיפה וג'ימייט מגיע) הייתה תערוכת צילום של Brian Brake - מעניינת מאוד, מומלץ להציץ בתמונות שלו: http://www.tepapa.govt.nz/whatson/exhibitions/brianbrake/Pages/default.aspx
הסתובבתי לא מעט בעיר, וישבתי לבירה על הטיילת בים,אלו החיים !
בערב אפילו הלכתי לסרט 3D-The green hurnet, משהו בסגנון Kick Ass אבל גרוע.
ביום האחרון אחיו של המארח, כן שוב HIT,לקח אותנו לטיול בחווה של המשפחה, טיול 4*4, בחוף הדרומי, הם חיים טוב המשפחה הזו, ומשום מה יש להם נגמ"ש (שעוד נוסע) שם ?!


תמונות - https://picasaweb.google.com/yanivb82/20112911Wellington#




יום חמישי, 10 בפברואר 2011

To the North island


QueensTown -> Wanka -> Christchurch
אחרי טרק הרוטברן, יצאתי לטרק יומי Ben Lomond באזור העיר, טרק שעיקרו לטפס ולטפס.
 בערב, קבענו לארוחת שישי אצל אן בוואנקה וברוב תמימותי הבטחתי להכין ניוקי, שזה לוקח זמן. הגעתי ב-16:00 ובישלנו, אני עמלתי על הניוקי ויעל הכינה: ירקות בתנור, פיצה, סלט. אן הכינה: חומוס, חלה. יהב פשוט איחר וגרם לכולנו לשמוע את הבטן שלנו מקרקרת.  בגלל שהייתי הכי מבוגר (הגבר לפחות) אני בירכתי, אל דאגה אני לא מתחזק פה, רק מכבד מנהגים מקומיים. בבוקר, נסעתי לקרייסצ'רץ, תפס איתי טרמפ השותף של יהב, מ"פ בחל"ת - היה מעניין (לא!). בקרייסצ'רץ ישנתי שוב ב-HIT (בהחלט חסכוני) ובבוקר נסעתי לפיקטון.

Picton
הגעתי להוסטל מספר 1 בניו זילנד, לפחות ברשת BBH. ההוסטל נמצא בשכונה מאוד שקטה (ליד בית קברות), בהחלט הוסטל מדוגם ואפילו היה בו הליכון שבזכותו התוודאתי
שהכושר ריצה שלי התדרדר, כנראה שהטריאטלון יחכה קצת.
תיכננתי לעשות את טרק קווין שרלוט, אבל כמובן שהמזג אויר לא לטובתי וצפוי גשם, וטרקים בגשם עשיתי מספיק.
בבוקר קמתי ובאופן מפתיע השמיים היו כחולים, לקחתי את האוטו ונסעתי לעשות חלקים מהטרק, אחרי המתנה של חצי שעה בתור אצל סניף השטן המקומי, קניתי אשרת הליכה לטרק
ויצאתי לדרכי, דרך לא ארוכה אבל מפותלת ומעצבנת, הגעתי למסלול שעולה לתצפית, עליתי ועליתי והגשם התחיל, זכרתי מהתחזית שהגשם אמור להפסיק אחה"צ אז החלטתי לשבת ולחכות
בוא נאמר שאחרי דיסק שלם בIpod וויתרתי וירדתי חזרה עצבני לדרך המפותלת חזרה, אגב הגשם לא הפסיק כל היום עד ללילה.
 בוקר אחרי עשיתי טרק יומי בעיר, שהולכים עד לקצה של איזה שלוחה, נחמד, קליל, והפעם חיכיתי שהשמיים יתבהרו. את היום האחרון באי הדרומי ביליתי בעליה לתצפית על העיר והמפרץ:
 וכמובן קצת סיפרייה - כן, כן אינטרנט חינם.

תמונות - https://picasaweb.google.com/yanivb82/2011269PictonQueenChrlutteTrack#

יום חמישי, 3 בפברואר 2011

Routeburn Track

נרשמנו לטרק (שקד ואני) אחרי שבדקנו תחזית מזג אויר, והיא הייתה טובה - התחזית לא שקד. ערב לפני התחזית השתנתה והיה צפוי לנו מעט(טוב די הרבה) גשם, שקד התחילה במסע הדאגות שלה "אולי לא נצא, אולי נדחה, אולי..." וכולכם, (לפחות מי שמשקיע בי וקורא את הבלוג מדי פעם) יודעים שאין לי כל כך סבלנות לדברים כאלו, ופשוט אמרתי לה שאני יוצא והיא מוזמנת. אבל כמו כל פעם שהיא הבכיינה, יצאנו לבסוף לטרק והיה מזג אויר מושלם ביום הראשון (שזה עיקרו, כאשר איחדנו את שני הימים הראשונים ליום הליכה אחד).
בבקתה, כהרגלי נכנסתי לאגם למקלחת רק שהפעם ראיתי בזמן את השלט שאומר לא להכניס חומרי ניקוי לאגם (קיבינימט !)
 את היום השני התחלנו מוקדם, השקמה באזור 6:00, כדי להגיע מוקדם לסיום ולתפוס טרמפים, הליכה שעיקרה לצאת מהטרק, בדרך היה נוף מיוחד בזכות העננים הנמוכים.
 לתפוס טרמפ היה פשוט ממה שחשבנו, זוג ישראלים הסיע אותנו עד לפתח ההוסטל - "כל ישראל אחים".
את הערב חגגנו בשניצלים, ובגלידה מדהימה של פטגוניה - חיקוי יקר של השוקולדריות שבברילוצ'ה.

תמונות - https://picasaweb.google.com/yanivb82/2011223RouteburnTrack#