בעקבות הזהרות רבות לקראת הקפדנות של חברת התעופה שטסתי איתה צפונה, רוקנתי לא מעט דברים מהתיק שלי לארגז והשארתי אצל שני,
שאח"כ יעבור לאיל ויחכה לי במלבורן, שוב...תודה שני ואיל !
הגעתי בפחדים לשדה ואחרי שראיתי שמחייבים אנשים על גרמים מעל למכסה הפחדים גברו...אך אל דאגה, היו לי עוד 2 ק"ג למקסימום...חבל, הייתי מעמיס עוד.
נחתנו ב-1:00, הכי כיף להגיע לעיר שאין לך מושג לגביה באמצע הלילה...הגעתי להוסטל והלכתי לישון.
בבוקר הבנתי לאין הגעתי, לאילת !
עיר שאין בה הרבה מה לעשות חוץ מללכת לים, סליחה, מתקן, אי אפשר להיכנס לים אז נכנסים למעין בריכה גדולה על החוף,
מלשתות - והאוסטרלים והתיירים פה יודעים לשתות.
ולצלול - שיצאתי לספארי של 3 ימים.
כשהגעתי מצאתי את עצמי בחבורה של אמריקאים,אירים,גרמנים וקנדים, כלומר ללא ישראלים, ובצורה מפתיע לא נתקלתי בישראלים מאז שעזבתי את מלבורן,
למרות שאני עדיין רואה שרידים, כגון ספרים בעברית בבהוסטל.
ביום הראשון הצלילה הראשונה הייתה צלילת הערכה - דייבמאסטרית העריכה אותנו, והיא לא זכתה בהערכה שלי, צללה רע ! הרימה חול, פגעה באלמוגים,
אקיצר, היא צוללת כמו שהיא בטח נוהגת :)
החדר שקיבלתי אני מאמין הוא החדר הכי טוב שאני אראה בכל אוסטרליה, חדר עם מיטה זוגית ומלקחת פרטית - פינוק.
הצלילות בניגוד להזהרות של אחרים, היו ממש יפות!
יצא לי לראות סטינגרים,צבי ים ו...כרישים.
כשחזרנו לעיר אז כמובן שנצא לשתות, השתייה פה לא זולה, אבל תמיד יש איזה 1+1 או איזה קומבינה אחרת, כל פעם מישהו אחר הביא עוד זוג קנקנים ואני כל פעם מסתכל
על הקנקנים והכוסות ואומר "אין סיכויי שנסיים את זה!" אבל כמובן שאין לי מושג ושהאירים והגרמנים שתו בלי למצמץ ואני יצאתי ילד.
למחרת הגעתי למסקנה חשובה - אם יש לך הנג אובר, אל תצא לרוץ בים. התייבשתי לגמרי וכל שאר היום העברתי בלרבוץ בהוסטל.
יום אחרון שלי בעיר יצאתי לסיור מאורגן בקייפ-טריבולייט וסביבתה, היינו ביער גשם (כמובן), פינת חי - זהו, ראיתי מספיק קנגורו לכל הטיול !
ואפילו פונקו בצפייה בהאכלת תנינים, מה שגרם לי לחשוב על ללכת למסעדה ולאכול תנין.
סיור בעיר ה"עשירים והמפורסמים", והפלגה בנהר, ששם ראינו איך לא - תנינים ונחשים, היה יפה !
כמובן שבאותו ערב יצאנו לשתות, הפעם כל שוכני ההוסטל, כולם קיבלו חולצות תואמות ויצאנו כמו ערב כתה.
תמונות - http://picasaweb.google.com/yanivb82/201007#
שאח"כ יעבור לאיל ויחכה לי במלבורן, שוב...תודה שני ואיל !
הגעתי בפחדים לשדה ואחרי שראיתי שמחייבים אנשים על גרמים מעל למכסה הפחדים גברו...אך אל דאגה, היו לי עוד 2 ק"ג למקסימום...חבל, הייתי מעמיס עוד.
נחתנו ב-1:00, הכי כיף להגיע לעיר שאין לך מושג לגביה באמצע הלילה...הגעתי להוסטל והלכתי לישון.
בבוקר הבנתי לאין הגעתי, לאילת !
עיר שאין בה הרבה מה לעשות חוץ מללכת לים, סליחה, מתקן, אי אפשר להיכנס לים אז נכנסים למעין בריכה גדולה על החוף,
מלשתות - והאוסטרלים והתיירים פה יודעים לשתות.
ולצלול - שיצאתי לספארי של 3 ימים.
כשהגעתי מצאתי את עצמי בחבורה של אמריקאים,אירים,גרמנים וקנדים, כלומר ללא ישראלים, ובצורה מפתיע לא נתקלתי בישראלים מאז שעזבתי את מלבורן,
למרות שאני עדיין רואה שרידים, כגון ספרים בעברית בבהוסטל.
ביום הראשון הצלילה הראשונה הייתה צלילת הערכה - דייבמאסטרית העריכה אותנו, והיא לא זכתה בהערכה שלי, צללה רע ! הרימה חול, פגעה באלמוגים,
אקיצר, היא צוללת כמו שהיא בטח נוהגת :)
החדר שקיבלתי אני מאמין הוא החדר הכי טוב שאני אראה בכל אוסטרליה, חדר עם מיטה זוגית ומלקחת פרטית - פינוק.
הצלילות בניגוד להזהרות של אחרים, היו ממש יפות!
יצא לי לראות סטינגרים,צבי ים ו...כרישים.
כשחזרנו לעיר אז כמובן שנצא לשתות, השתייה פה לא זולה, אבל תמיד יש איזה 1+1 או איזה קומבינה אחרת, כל פעם מישהו אחר הביא עוד זוג קנקנים ואני כל פעם מסתכל
על הקנקנים והכוסות ואומר "אין סיכויי שנסיים את זה!" אבל כמובן שאין לי מושג ושהאירים והגרמנים שתו בלי למצמץ ואני יצאתי ילד.
למחרת הגעתי למסקנה חשובה - אם יש לך הנג אובר, אל תצא לרוץ בים. התייבשתי לגמרי וכל שאר היום העברתי בלרבוץ בהוסטל.
יום אחרון שלי בעיר יצאתי לסיור מאורגן בקייפ-טריבולייט וסביבתה, היינו ביער גשם (כמובן), פינת חי - זהו, ראיתי מספיק קנגורו לכל הטיול !
ואפילו פונקו בצפייה בהאכלת תנינים, מה שגרם לי לחשוב על ללכת למסעדה ולאכול תנין.
סיור בעיר ה"עשירים והמפורסמים", והפלגה בנהר, ששם ראינו איך לא - תנינים ונחשים, היה יפה !
כמובן שבאותו ערב יצאנו לשתות, הפעם כל שוכני ההוסטל, כולם קיבלו חולצות תואמות ויצאנו כמו ערב כתה.
תמונות - http://picasaweb.google.com/yanivb82/201007#
שוב הלכת לצלול ולא קראת לי?! חבר עלק!
השבמחק